לְסַבָּא שֶל גַּל, סַבָּא יְהוֹשֻעַ, הָיָה מַפְתֵּחַ גָּדוֹל. כּל כָּך גָּדוֹל, שֶכְּשֶגַּל הָיְתָה בַּת שְנַתָיִם, הִיא כִּמְעט הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַכְנִיס אֶת הַיַּד אֶל תּוֹך הַטַּבַּעַת שֶלוֹ. הַמַּפְתֵּחַ הָיָה תַּלוּי עַל מַסְמֵר בַּחֶדֶר שֶלסַבָּא.
'פַּעַם הוּא בֶּטַח הִבְרִיק כְּמוֹ זָהָב,' חַשְבָה גַּל. אֲבָל עַכְשָיו הָיָה לוֹ צֶבַע מוּזָר, כְּמוֹ צָהוֹב מְלוּכְלָך.
בְּכל פַּעַם שֶגַל שָאַלָה אֶת סַבָּא עַל הַמַּפְתֵּחַ הַגָּדוֹל, סַבָּא הָיָה אוֹמֶר:
"לא עַכְשָיו גַּלוּש, כְּשֶתִגְדְּלִי אֲנִי אָסַפֵּר לָך."
לִפְעָמִים גַּל הַיְתָּה רוֹאַה אֶת סַבָּא מוֹרִיד אֶת הַמַּפְתֵּחַ, מַבִּיט בּוֹ, מְלַטֵף אוֹתוֹ. וְאַז הוּא הָיָה נַעֲשָׂה עַצוּב. גַּל רַצְתָה לְהַצְחִיק אוֹתוֹ, לְהַגִּיד לוֹ שֶלא יִהְיֶה עַצוּב, אֲבָל הִיא לא יַדְעָה אֵיך. הִיא עוֹד הַיְתָּה בַּגַן, עוֹד לא הָיוּ לָה כּל הַמִּלִים.
כּל יוֹם סַבָּא יְהוֹשֻעַ הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתָה מִן הַגַּן. כְּשֶלא יָרַד גֶּשֶם הֵם הַיּוּ יוֹשְבִים בַּגִּינָה. לִפְעָמִים סַבָּא הָיָה מֵבִיא סֶפֶר וְהָיָה מַקְרִיא לָה סִיפּוּרִים. לִפְעָמִים הֵם סְתָם יָשְבוּ עַל סַפְסָל, גַּל הַיְתָה שוֹאֶלֶת שְאֵלוֹת וְסַבָּא הָיָה נוֹתֵן לָה תְּשוּבוֹת. לְסַבָּא הָיוּ כּל הַתְּשוּבוֹת לְכל הַשְּאֵלוֹת. רַק לַשְּאֵלָה עַל הַמַּפְתֵּחַ עוֹד לא נָתַּן לָה תְּשוּבָה.
כְּשֶגַּל הִתְּחִילָה לִלְמוֹד בְּכִתָּה א', וּכְבַר חַזְרָה לְבַד מִבֵּית הַסֶּפֶר. הִיא נִיגְשָה אֵל סַבָּא יְהוֹשֻעַ וְאַמְרָה לוֹ.
"סַבָּא נַכוֹן שֶאֲנִי כְּבַר גָּדַּלְתִּי?"
"בְּוַדַּאִי גַּלוּש, אַת הַרֵי כְּבַר הוֹלֶכֶת לְבֵית הַסֶּפֶר וְלוֹמֶדֶת לִקְרוֹא וְלִכְתוֹב."
"אַז אוּלַי תְּסַפֶּר לִי עַכְשָיו עַל הַמַּפְתֵּחַ הַגָּדוֹל."
הֵבִּיט סַבָּא בְּגַּל וְהָעֵינָיִּם שֶלוֹ הָיוּ עַצוּבוֹת. "עוֹד לא הֵגִּיעַ הַזְּמַן גַּלוּש."
כְּשֶגַּל הַיְּתָה בְּכִתָּה בּ', סַבָּא יְהוֹשֻעַ מֵת. גַּל הַיְתָה עָצוּבַה. סַבָּא מְאד חָסַר לָה. פַּעַם כְּשֶאִמָּא שֶלָה עָזְרַה לָה בְּהַכָנָת שְעוּרֵי הַבָּיִת הִיא אַמְרָה פִּתְאוֹם.
"אַת יוֹדַעָת אִמָּא, אַף אֶחַד כְּבַר לא קוֹרֵא לִי גַּלוּש. רַק סַבָּא קָרַא לִי כָּכָה."
"אֲנִי אֶקְרָא לַך גַּלוּש, כְּמוֹ סַבָּא." אָמְרַה אִמָּא וְלִיטְפָה אֶת ראשָה שֶל גַּל.
"סַבָּא גַּם לא הִסְפִּיק לְסָפֵּר לִי עַל הַמָּפְתֵּחַ שֶלוֹ."
"אֲנִי מִצְטַעֶרֶת גַּלוּש, אֲבָל גַּם לִי הוּא לא סִיפֶּר עַל הַמַּפְתֵּחַ."
יוֹם אֶחַד, לִקְרַאת חַג הַפֶּסַח, כְּשֶגַּל חָזְרַה מִבֵּית הַסֶּפֶר. אָמְרַה לָה אִמָּא.
"גַּלוּש, בּוֹאִי תָּעַזְרִי לִי לְנַקוֹת וּלְסַדֵר אֶת הָחֶדֶר שֶל סַבָּא."
נִכְנְסוּ אִמָּא וְגַּל אֶל הָחֶדֶר. אַף פַּעַם הֵן לא פָּתְחוּ אֶת הַמְּגֵרוֹת בָּאַרוֹן שֶל סַבָּא. תָּמִיד הוּא נִיקָה וְסִידֶּר הַכּל. גַּל הִתְחִילָה לְנַקוֹת אֶת הַסְּפָרִים שֶל סַבָּא, וְאִמָּא שֶלָה נִיקְתָּה אֶת הַמְּגֵרוֹת. כְּשֶפָּתְחַה אֶת הַמְּגֵרָה הַתַּחְתּוֹנָה בַּאֲרוֹן קָרְאַה.
"גַּלוּש, הַבִּיטִי, יֵש כַּאן מִכְתָּב בִּשְבִילֶך."
אִמָּא שֶל גַּל הוֹשִיטָה לָה מַעֲטָפָה לְבָנָה. עַל גָּב הַמַּעֲטָפָה הָיָה כָּתוּב בְּאוֹתִּיוֹת דְפוּס גדולות, 'עֲבוּר גַּל'. הִתְיַשְבָה גַּל עַל הַמִּטָּה שֶל סַבָּא וּפָתְחַה אֶת הַמַּעֲטָפָה. שְנֵי דַפִּים הַיוּ בִּפְנִים. כְּתוּבִים בְּאוֹתִיוֹת דְפוּס יָפוֹת, כְּמוֹ שֶרַק סַבָּא יְהוֹשֻעַ יָדַע לכתוב. גַּל פָּרְשַׂה אֶת הַדַּפִּים עַל הַבִּרְכָּיִם וְהִתְחִילָה לִקְרוֹא.
שָלוֹם גַּלוּש,
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶאָסַפֶּר לַך עַל הַמַּפְתֵּחַ. תְּסָפְּרִי גַּם לְאִמָּא שֶלַך. גַּם לָה אַף פַּעַם לֹא סִיפָּרְתִי.
הָיִתִּי יֶלֶד קָטָן בֵּן שֵש, וְגַּרְתִי בָּעִיר הַגְּדוֹלָה וָרְשָה שֶבְּפּוֹלִין. גָּרְתִּי יַחַד עִם אִמָּא וְאַבָּא שֶלִי וְעִם יַעֲקֹב, אַחִי הַתִּינוֹק. כְּשֵפָּרְצַה הַמִּלְחָמָה, הִתְחִילוּ לֶאֱסוֹף אֶת הַיְּהוּדִים לְגֶטוֹ. תְּבַקְשִי מְאִמָּא שֶתַסְבִּיר לָך עַל הַמִּלְחָמָה וּמַה זֶה גֶּטוֹ.
אַבָּא שֶלִי אָסַף אֶת כֹּל הַדְּבַרִים הָחָשוּבִים שֶל הַמִּשְפָּחָה, וְשַׂם
בְּאַרְגָּז גָּדוֹל. הוּא הֵכְנִיס אֶת הַסְּפַרִים וְאֶת הַתְּמוּנוֹת שֶלַנוּ. אֶת הַחֲנוּכִּיָּה, אֶת גְּבִיעַ הַקִּידּוּש וְאֶת פָּמוֹטֵי הַכֶּסֶף שֶל אִמָּא. הוּא שַׂם גָּם אֶת הַצַּעֲצוּעִים שֶהֵכִין לִי. אַבָּא שֶלִי הָיָה נַגָּר וְהוּא הֵכִין לִי צַעֲצוּעִים מְעֵץ. חָיוֹת קְטָנוֹת, וּרְהִיטִים קְטָנִים. אָפִילוּ סוּס נַדְנֵדַה.
אַחַר-כָּך הוּא יָרַד עִם הָאַרְגָּז לַמַּרְתֵּף שֶל הַבַּיִת. אֲנִי יָרַדְּתִי אִתוֹ. שַם מֵאַחֲרֵי קִיר, הָיְתָה מוּסְתֶרֶת דֶּלֶת בַּרְזֶל גְּדוֹלָה וְעָבַה. אַבָּא פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת בְּמַפְתֵּחַ גָּדוֹל, הֵכְנִיס אֶת הָאַרְגָּז וְנָעַל אֶת הַדֶּלֶת.
אַחֲרֵי כַּמָה יָמִים, אַבָּא לָקַח אוֹתִי וְאֶת יַעֲקֹב, וְנָסַע אִתָנוּ לִכְפָר, שֶהָיָה מְרוּחָק מְהָעִיר וָרְשָה. שַם הוּא הֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל אִישָה אַחַת.
"יְהוֹשֻעַ," הוּא אָמַר לִי, "אַתָּה יֶלֶד נָבוֹן. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶיֵש מִלְחָמָה וּמְאֹד מְסוּכַּן לִיְהוּדִּים לְהִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת. כַּאן בַּכְפָר יִהְיֶה לַכֶם טוֹב. יִהְיֶה לַכֶם אוֹכֶל וְיִשְמְרוּ עַלֶיכֶם. כְּשֶתִּגַמֵר הַמִּלְחָמָה, אֲנִי מְקַוֵה שֶאֲנַחְנוּ נָבוֹא לַקָחַת אֶתְכֶם בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה."
אַחַר-כָּך הוּא הוֹצִיא מְכִּיס הַמְּעִיל שֶלוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ הַגָּדוֹל וְנָתַן לִי אוֹתוֹ. "יְהוֹשֻעַ," אָמַר לִי, "שְמוֹר עַל הַמַּפְתֵּחַ. כְּשֶהָמִּלְחָמָה תִּגַּמֵר, אִם לֹא תִּפְגּוֹש אוֹתַּנוּ, תָּחַזוֹר לַבַּיִת שֶלָנוּ, תִּיקַח אֶת כֹּל הַדְּבָרִים מְהַמַּרְתֵּף וְתִשְמוֹר עַלֵיהֶם. תִּשְמוּר גַּם עַל אַחִיךָ הַקָּטָן."
אַבָּא הָלַך. אֲנִי רָצְתִי אַחַרָיו, בַּכִיתִּי, אֲבָל אַבַָּא הִתְרַחֵק וְנֶעֱלַם.
שָלוֹש שָנִים הַיִיתִּי בַּכְּפָר. בְּלִי אִמָּא וּבְלִי אַבָּא. רַק יַעֲקֹב הַקָּטָן הָיָה אִתִּי. כְּשֶנִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה, חִיכִּיתִּי שֶאַבָּא יָבוֹא לָקַחַת אוֹתָּנוּ. אֲבָל אַבָּא לֹא בָּא. אַחֲרֵי הַרְבֵּה יָמִים פִּתְאוֹם אִמָּא שֶלָנוּ בָּאַה. כֹּל כָּך שָׂמַחְתִּי. יַעֲקֹב לֹא הִכִּיר אוֹתָה, הוּא הָיָה תִינוֹק כְּשִהַלְכָה.
אָמַרְתִי לְאִמָּא שֶמוּכְרַחִים לְהַגִּיעַ לַבַּיִת שֶלָנוּ וְלָקַחַת אֶת כֹּל הַדְּבָרִים. הוֹצֵאתִי מִן הַמַּחְבּוֹא שֶלִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶאַבָּא נָתַן לִי. נָסַעְנוּ בַּרַכֶּבֶת לְוָרְשָה. הָלַכְנוּ לַרְחוֹב שֶלָנוּ, הִתְקָרַבְנוּ לַבַּיִת שֶלָנוּ – אֲבָל לֹא הָיָה בַּיִת. בַּמָּקוֹם שֶפַּעַם עָמַד הַבַּיִת הַיְתָה גִּבְעָה שֶל אֲבָנִים. הַכֹּל הָיָה הַרוּס. לֹא הָיָה בַּיִת וְלֹא הָיָה מַרְתֵּף. מִכֹּל הַדְּבַרִים הֶחָשוּבִים שֶל הַמִּשְפָחָה לֹא נִשְאַר דָּבָר. רַק הַמַּפְתֵּחַ הַגָּדוֹל שֶל הַדֶּלֶת שֶאֵינֶנָה, וְלֹא יוֹתר. אַת יוֹדַעַת גַּלוּש, לַמְרוֹת שֶאֲנִי כְּבַר זָקֵן, אֲנִי עֲדַיִן מִתְגַּעְגֵּעַ לַצַּעֲצוּעִים שֶאַבָּא עָשַׂה בִּשְבִילִי.
זֶהוּ גַּלוּש הַסִּיפּוּר שֶל הַמַּפְתֵּחַ. זֶה כֹּל מַה שֶנִשְאַר לִי מְהַמִּשְפָּחָה שֶלִי. עַכְשָיו גַּלוּש, תִּשְמְרִי אַת עַל הַמַּפְתֵּחַ. הַמָּפְתֵּחַ הַזֶּה הוּא עַכְשָיו שֶלָך.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָּך מְאֹד, וַאֲנִי מַבְטִיחַ לִשְמוֹר עַלָיִך מִלְמַעְלָה.
סַבָּא יְהוֹשֻע.
גַּל הֵנִיחָה אֶת הַמִּכְתָּב. נִיגְשָה, טִיפְּסָה עַל כִּיסֵא וְהוֹרִידָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִן הַמַּסְמֵר. הִיא לַקְחָה אֶת הַמָּפְתֵּחַ לַחֶדֶר שֶלָה וְשָׂמַה אוֹתוֹ עַל הַמִּטָּה. בַּלַּיְלָה, לִפְנֵי שֶהַלְכָה לִישוֹן, לַקְחָה גַּל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְיַצְאָה לַמִּרְפֶּסֶת. הִיא הֵבִּיטָה לְמַעְלָה לַשָּמַיִם, חִיבְּקָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְלָחַשָה, "תּוֹדָה סַבָּא."
