חזרה ליצירות
פוסטים

אלמנטרי ריקלין!

גלי צבי-ויס | (14/11/2014 00:00) | 74 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
הנושא: חושים בשירה הלירית ובספרות.
השימוש בחושים המשוייכים לבני האדם, הינו בעל משמעות. חוש הריח, המישוש, חוש הראייה וכו'. כל אלה שותפים בכתיבה.
שתפו אותם ביצירה שלכם: מה שומעים, מה רואים, איך מתארים טעם וכו'.
 
אלמנט ספרותי המשתייך לזה נקרא סיסנתזיה:
סינסתזיה לשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרים אבחנו מעין ו"כיווניות" בסינסתזיה הלשונית דרך היררכיה של חמשת החושים. ניתן לסדר את החושים לפי סדר יורד (ראיה > שמיעה > ריח > טעם > מגע) כך שחוש "גבוה" יותר, למשל שמיעה, יעבור השוואה לחוש "נמוך" יותר, למשל טעם, אך לא להיפך. כך, למשל, אנשים יבינו ביתר קלות את הביטוי "צליל מתוק" מאשר "טעם רועש".
מעבודות בנושא המטאפורה של חוקרים בתחום המדעים הקוגניטיביים, עולה כי כאשר ממפים תחום נגיש על תחום נגיש פחות (או, בניסוח פשטני מעט, מתארים את הלא ידוע באמצעות הידוע) מתקבל מבנה פשוט יותר להבנה ולזכירה. בהתאם לכך, מספר חוקרים טענו כי היררכיית החושים משקפת היררכיה של נגישות. ככל שחוש כלשהו "גבוה" יותר בהיררכיה, כך הוא פחות נגיש קוגניטיבית. לפי תאוריה זו, מגע הוא חוש מוחשי יותר מאשר ראיה או ריח, ומכאן שאנשים יעדיפו סינסתזיה בה מושוות ראיה לטעם, ולא טעם לראיה.
 
אשמח לקרוא שיר או סיפור כשהחושים בסדר כזה או אחר-מופיעים בו.
שלכם,
גלי

תגובות

חזרה ליצירות