שירים

לבנה אדומה - חלק ראשון -

רוחות כפור בישרו את בוא הליל האפל המגיע אל הכפר הקטן והמנומנם. גוויעת החמה כמו אות מבשר רעות לקראת הבאות.
עורב יחיד קרא קריאה, פרש כנפיו ונעלם בחשכה המתפשטת. קדרות שררה בכל, הכפר הקטן האפיל במהרה, תושביו ספונים בבתים סגופי תריסים. עזבות שררה בכל, אפילו חיות הכפר לא נראו מתרוצצות ברחביו. מאורע גדול עמד להתרחש, ואיש לא ידע מהיכן יפתח המאורע.

החיילים הגיעו מדרום באלפיהם, מדיהם מצוחצחים, חניתותיהם מבהיקות באור החמה הגוועת. סוסיהם שחורים, עיניהם אפלות, כולם אומרים כבוד והדר. נכונים לקרב נוסף מגובים ברוח לחימה עזה. הרוח החזקה שנשבה העידה שסופה גדולה בדרכה.
הפרש הראשון נכנס לכפר, צנפת סוסו הידהדה ברחבי הכפר כצווחת כאב. לבבות הכפריים עצרו פעימותיהם מרוב פחד.
הפרשים התפרשו בצורת מניפה והחלו עוברים בית בית ברחבי הכפר, מוציאים החוצה כל גבר ונער כשיר למלחמה, את הלא כשירים והמתנגדים לגיוס הכפוי רצחו בקור רוח אכזרי. את כל הגברים והנערים קשרו בחבלים וגררו אותם לקצה הדרומי של הכפר - המקום ממנו נכנסו לכפר. פלוגה קטנה של חיילים נותרה במקום כדי לפקח על הגברים השבויים.
אז החלו לאסוף את כל הנשים של הכפר. אלו שנשאו חן בעיני החיילים נלקחו בשבי נקשרו ונלקחו לצידו הצפוני של הכפר - שם חיכתה פלוגה נוספת של חיילים שומרים, אלו ששפר מזלן נרצחו בדקירות כידון. כל בהמות הכפר הוחרמו ונלקחו על ידי החיילים. כשלא נותר דבר במחסני התבואה וכל בהמות הכפר נלקחו לצורכי צבא החלו החיילים לשרוף את כל הכפר. את אשר באמת חיפשו לא מצאו. כל הגברים שנלקחו בשבי הובלו על ידי הפלוגה הקטנה ששמרה עליהם אל העיר הגדולה שם ייאלצו להישבע אמונים למשטר השנוא כל כך ולעבור אימונים עד שיהיו כחיילי הטרף הללו, אך עוד חזון למועד.

- המשך יבוא -

כל הזכויות שמורות לThe Wolf
All rights reserved for The Wolf

תגובות