אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 124 יוצרים
חיפוש
זכר
היו לי פעם עקרונות, מכרתי את כולם עיסקה מוצלחת בשבילי טובה גם בשבילם
E-Mail:
ICQ:
3447133
אזור מגורים: נתניה
תאריך כניסה אחרון:
01/11/2006 00:20:07

 
נושא: זמניות.

 
העלה לדיון:
יקי דסא.
 
 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
לא רצחתי - עמנואל סיפורים (4/7/2006-14:30) 408 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

אני לא רוצח כמו שאומרת מיכל כשאני מספר לה את הסיפור הזה. זו פשוט אהבת הטבע. לפחות הפרשנות שלי למושג הזה.

 את הג'וק לכדתי כדי ליבש אותו לתצוגה. כמו שעשיתי עם פרפרים, עד שנגמרו לי הספסימנטים, כמו שניסיתי ונכשלתי עם לטאות, עכבישים ועקרבים וכמו שלא הצלחתי עם, למשל, חתולים.

לא בעיה ללכוד ג'וקים. כמו עורכי דין יש יותר מדי מהם ולא מתקשרים אליהם נפשית. את הג'וק שלכדתי הכנסתי לצנצנת הציאניד וסתמתי עליו את הגולל שזה בעברית מין פקק גדול ועבה מגומי שמונע מחד כניסת אויר צלול מיין ומאידך בריחת אדי ציאניד עכורים מרעל.

ברוב המקרים די בעשר דקות שהיה בתא המוות הזה כדי שהדייר הזמני ישיב נשמתו הזכה לבוראו. ליתר בטחון, ובשם ההומניות מוציאים אותו לאחר חצי שעה, בעיקר כדי שיספיק להציע את משכבו עם אבותיו.

חזרתי רק אחרי שעה לפנות את הגוויה. פשוט כי שכחתי קודם.

בתוך בצנצנת הג'וק עדיין חי ובעט, מנסה למצוא דרך מוצא אל החופש, מתעצבן ומקלל את העובדה שלא הציבו לו סולם והוא חייב להשחית את רגליו העדינות על קיר מזכוכית. מקנן בי חשד שקילל גם אותי. אבל לא יכולתי לודא כי הצנצנת מבודדת רעש. את הציאניד הוא לא ספר בכלל. הציאניד היה עבורו רק מעין קרש קפיצה. לא יותר. חשבתי שאולי הוא משתמש בפילטרים נסתרים שלא ידועים לי מלימודי האנטימולוגיה ואולי כדאי להשאיר אותו עוד קצת עד שהפילטרים יאבדו את אפקטיביותם.

לאחר כשש שעות, בביקורי הבא, הג'וק נרגע מהאובססיה המוזרה שלו לעמידה על זכותו האלמנטרית לחופש תנועה והגדרה עצמית. הוא התחיל להנות. היה שרוע על גבו, לא בתנוחת מוות אלא ברילקס. עישן סיגריה, עשה עצמו קורא מחקר מדעי בנושא פיזיקה מולקולרית כשהתמחותו העיקרית היא כימיה אורגנית דווקא, שורק לג'וקיות שעברו בסביבה, עושה דאווינים של אחד שלא איכפת לו ע"י לעיסה הפגנתית של פיסות ציאניד בלי להראות כמה חריף לו.

24 שעות מאוחר יותר הוא היה מת, בן מינן, שבוק חיים, פגר, ז"ל גמור מוחלט וחד משמעי. אני יודע. ביצעתי וידוא הריגה שכלל בדיקת אישונים, נשימה, ובעיקר הקו הרציף שסימן המוניטור. ברור שלא הציאניד קיפד את חייו. הפרוגנוזה הראשונה שלי היתה סרטן ריאות. מאחר ואין לג'וק ריאות, והיעדר לב פסל אפשרות של התקף או דום, הסבירות הגבוהה יותר היתה שהוא פשוט נחנק מעשן הסיגריות שעישן במקום סגור.

לאחר וידוא מוות, ביצעתי את נוהל היבוש הסטנדרטי. קיבוע באמצעות סיכה בחזה אל לוח שעם יעודי, פרישת הכנפיים החיצוניות הנוקשות והפנימיות השקופות וקיבוען על ידי סיכות אל אותו לוח שעם. חייב להיות אותו לוח שאם לא כן היתה מצפה לי מלאכת הרכבת ג'וק ועוד ללא הוראות הרכבה, כאילו היה רהיט מאיקיאה. הוא בהחלט נראה יפה יותר ולא מפחיד כמו בחיים כשהיה פרוש במלוא תפארתו וסחט קריאות התפעלות בנוסח "איכס, איזה מגעיל, תעיף כבר את הדבר הזה מהבית" מהמין הנקבי שכלל אמא ושתי אחיות משוללות אהבת טבע. כך הוא נותר להתיבש בזמנו החופשי.

מאוחר יותר משהו גרם לי ללכת לבדוק מה שלום ג'וקי.

הלוח היה ריק. הג'וק נעלם. הוא וסיכותיו עימו. לא האמנתי למראה עיני. ניסיתי לחשוב מי או מה יכול היה לתלוש ג'וק מלוחו, מי רעב עד כדי כך שלא איכפת לו לטרוף ג'וק לא טעים בעליל מוכה סרטן ריאות, ספוג בציאניד ועיטרן לרוב, ולהסתכן בסיכות תקועות בגרונו.

אז ראיתי אותו. כאילו נולד רק עכשיו, כאילו לא בילה יממה שלמה בחברת רעל בכמות שהיתה גורמת  לסוס למאוס בחייו ולהפטר מהם ללא פיצויים. עם סיכה בחזה, עם סיכות בכנפיים הוא טייל בשלווה ונעלם לתוך שקיעה מרהיבה בחופי הוואי שבערה בגווני כתום בפוסטר שעל הקיר.

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות כוח ההשרדות / גלי צבי-ויס 4/7/2006
  ללא תגובות סיגנון בסטייל / מאור קורן 4/7/2006
  ללא תגובות תוצאות המחקר / תמנע קורץ 4/7/2006
  ללא תגובות יד המקרה / Mario 4/7/2006
  ללא תגובות מריו / 4/7/2006
  ללא תגובות אוף עם האורחים האלה... / עמנואל 4/7/2006
  ללא תגובות עמנואל-חח..:)אכן בשפה קולחת עכשווית ומלאת מטאפורות של מועדון הג'וקים..:)הצלחת להעביר.. / נורית אל-עופר 4/7/2006
  ללא תגובות אחרי שנורית הגיעה - תור התודות... / עמנואל 5/7/2006
  ללא תגובות אני ממהר, אז גם אני אהיה אורח לרגע / 5/7/2006
  ללא תגובות ג'וק מדהים / חנה הילמן 5/7/2006
  ללא תגובות היי עמנואל, / יעל כרמי גבאי 5/7/2006
  ללא תגובות עמנואל-חח..:))שמחה שהמתנת..וגם שהיה שווה..:))אבל השאלה.. / נורית אל-עופר 6/7/2006
  ללא תגובות / נאדין 6/7/2006
  ללא תגובות שלא כפשוטו / רחל ויידמן 7/7/2006
  ללא תגובות איזה יופי / משה ח. 15/7/2006
  ללא תגובות גועל, מגעיל, מזעזע הסיפור הזה איכסססססססססססססס / טאקילה 17/9/2006
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית