אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 200 יוצרים
חיפוש
זכר
תאריך לידה: 30/9/1935
אני עוסק בציור ובכתיבה מזה שלושה עשורים.אינני מוכר עדיין לדאבוני, אך חמישה סיפורים שלי התפרסמו בשדמות ובעולם האמנות בשנות השמונים. בשנת 2002 התפרסמה נובלה שלי בשפה האנגלית כספר אלקטרוני באתר של ספרות אלקטרונית. ניתן לקרוא סיפורים קצרים שלי גם בעברית באתר SCRIBD.COM - ובאנגלית בלבד באתר GATHER.COM
E-Mail:
אזור מגורים: פתח תקווה
תאריך כניסה אחרון:
23/10/2008 19:31:53

 
נושא: גנטיקה.

 
העלה לדיון:
אושר דור.
 
 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
סצינת קנאה – 'סופת קיץ' - קטע - חיים קדמן סיפורים (25/10/2008-19:24) 420 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

רובקה עציוני היה קרוב לגילו של יוסקה הפער בינו לבין תלמה עמד לכל היותר על שנתיים. אף הוא השתייך לנוער העובד בשעתו, אך לקן בורוכוב המרוחק. תלמה הכירה אותו בטיול למכתשים ומאז לא נטשה אותו. היה זה סיפור אהבה אמיתי כפי שנחמה נהגה לעתים לציין בפניו, בפרט לאחרונה כדי להקניטו בעקיפין. שהרי הוא נאלץ לשאתה, למרות שאהב את אראלה אהבת נפש. ולו זו הייתה נעתרת לו היום, למרות שאת פניה לא ראה מאז וכיצד היא נראית היום לא ידע – היה הולך אחריה כמוכה סנוורים. בפרט לאחר הבגידה הזו של סמדר בו. הרהר בינו לבין עצמו, ותוך התרווחות בכורסה הנוחה נעץ מבטו באחת התמונות האבסטרקט של העציונים, התלויות על הקיר מולו.

שטויות, גער בעצמו לאחר שניות מספר. גם היא שיטתה בי ואף יותר מסמדר -  ואותה אהבתי יותר מכל אישה אחרת.

רובקה אותה עת היה עונה לשאלותיה של נחמה, שעסקו בטיול של ידידיהם בארצות הברית. שמות ערים ידועות ואתרים צפו ועלו, ניו-יורק, שיקגו, ניאגרה פולס, הגרנד-קניון, פרטי השיחה בתחילתה כמעט ולא חדרו לתודעתו של יוסקה, אך הופעתה של תלמה עם מגש גדול וגדוש תקריב בידיה, עריכת השולחן והצטרפותה, ניערוהו מהזיותיו.                     

שיחה ערה קלחה ביניהם, נשלפו תצלומים ולאחר דקות מספר של הכנה אף חזו בווידיאו גדוש בפרטים. למרות רוחו הקודרת ערב זה עמד להיות ערב מהנה ביותר – ערב שעמד לדחוק ולהפיג את שארית הניכור בינו לבין נחמה. אלא שרובקה מזג לו כמה וכמה כוסיות של בורבון משובח של ארבעים אחוזי אלכוהול; ותלמה העלתה תוך כדי שיחה פרטי פגישה מקרית, בינם לבין חברתו הראשונה של רובקה בניאגרה פולס.

'התימנייה ההיא מהשכונה, זו שמתתה עליה', ציינה בצחוק.                      

ויוסקה שמע עצמו מספר להם חוויית ילדות הקשורה בתימנייה שרבים מתו עליה.

'הייתי אז בן תשע או עשר לכל היותר, עליתי לגג לחפש את החבר שלי. אמו עשתה כביסה ובאותם ימים אם זכור לכם לכל משפחה בבית משותף היה יום בשבוע לכביסה על הגג. ואז היו מחממים בחדר הכביסה את הכבסים בדוד באש רגילה בחדר הכביסה שהיה על כל גג במקום הפנטהאוזים של היום. החבר הזה שלי אמור היה לעזור לה, בשמירה על האש שמתחת לדוודים בהבאת גזרי עצים. בקיצור אמו הייתה תימנייה שהזכירה במידה רבה את שושנה דמארי – אלא ששושנה דמארי לא הייתה יפה כמוה. היא הייתה נשואה בשנית לאביו החורג של החבר הכי טוב שלי, ועדיין חיזרו אחריה גברים  צעירים בלהט רב. עליתי לגג וראיתי אותה עומדת סמוך למעקה עם גבר צעיר וחיוור לידה, שעה שהיא תלתה כביסה. הוא דיבר והיא הסתכלה בו מדי פעם במעין חיוך מסתורי בשפתיים חתומות שהזכיר את חיוכה של "מונה ליזה". התקרבתי אליה כדי לשאול אותה איפה נמצא החבר שלי ושפתיי כבר החלו לנוע וכמעט הגו את הפנייה אליה: אימא של אלי...  ושמעתי את הגבר הצעיר אומר לה בלי להתייחס אליי בכלל:

"רקתגידי ואני קופץ מהגג!"

'כן זה מה שהוא אמר לה. הוא היה צעיר ממנה בכמה שנים טובות, בן עשרים, עשרים ואחת משהו כזה. בקיצור היא מסתובבת אליי ובחיוך משועשע שואלת אותי: "להגיד לו?" ואני המום כולי הרמתי את ידיי בתחינה וצעקתי "לא, לא!" וברחתי משם.'

'היא התעסקה אתם?' שאל אותו רובקה לאחר שפרץ הצחוק שהקיף את כולם מלבד את נחמה נרגע.

'לא אני לא חושב, היא רק נהנתה מכל ההמולה הזאת סביבה.' השיב לו יוסקה.

'מאיפה אתה יודע הרי היית בן תשע או עשר, כך אמרת – לא?' גערה בו נחמה בכעס.         

'זה נקרא גבר אוהב!' ציינה תלמה בהתלהבות מעושה, תוך ניסיון מהיר להשיב את האווירה הנעימה לקדמותה, למנוע מנחמה להעכירה.

'אתה היית קופץ מהגג בשבילי?' שאלה את רובקה.

'בחייך, מישהו קפץ מהגגות אז? אתה שמעת על דבר כזה?' פנה אל יוסקה.

'לא קפצו אז ולא קופצים היום, זה סתם אחד שרצה להשכיב אותה.'

'נכון זה פחות או יותר כל העניין, גם אם היא הייתה אומרת לו לקפוץ, היא הרי הייתה תופסת אותו ברגע האחרון ומונעת ממנו – למרות שהוא רק  העמיד פנים.'

'זה בדיוק מה שאתם, מעמידי פנים!' העירה נחמה במרירות. 'תן לי את המפתחות של האוטו.' הוסיפה בתקיפות רבה.

'בשביל מה את צריכה אותם?' שאל יוסקה בתימהון.

'אני רוצה לראות משהו, טוב?' גערה בו שוב מרימה את קולה.

העציונים נאלמו דום, תלמה שעמדה לפנות אל נחמה, שינתה דעתה. העניין היה הרבה יותר רציני ממה שהיא ורובקה היו יכולים להעלות על דעתם כנראה.

'טוב אני זזה', ציינה נחמה קמה ממקומה לאחר שנטלה את מפתחות המכונית לידיה. 'אתה מצדי יכול לתפוס טקסי או לחזור הביתה ברגל!' ובהחלטיות נעה לעבר דלת היציאה.

'נחמה...!' קראה תלמה וחשה אחריה במרוצה מבעד לדלת שנותרה פעורה.

יוסקה ורובקה נותרו דוממים מאזינים לחילופי הדברים הנרגשים, בפתיחת דלת המעלית וסגירתה ובדומייה שהשתררה מיד לאחר מכן.

לאחר כרבע שעה שבה תלמה בגפה בפנים דאוגות וסגרה אחריה את הדלת.            

'מה קרה לה, מה בעצם קורה אתכם?' פנתה אל יוסקה בתוכחה רוויית מתח. 'ירדתי אתה עד למטה ולא הצלחתי לשכנע אותה. מה גרם לה להתנהגות הזו?'

'עזבי אותו תלמה, אולי הוא בעצמו לא יודע ואם הוא יודע זה בינו לבינה – הוא לא חייב לדווח לך.' העיר לה בעלה ופנה מיד אל יוסקה.

 'שמע בוא נרד אני אקח אותך הביתה.'

'תודה, רצוי באמת שאגיע הביתה מהר ככל האפשר.' השיב יוסקה וקם על רגליו. 'אל תדאגי תלמה, זה יסתדר.' הוסיף בחיוך לאה. 'הלכנו?' שאל את רובקה.

*

'וואו, זה שיא השיאים,  איך היא ירדה עליו: "תפוס טקסי, לך ברגל!" אבל אני מניח שהשיא הזה חלף והוא כבר ידאג לפייסה.' העיר רובקה עם שובו.

'הוא אמר לך משהו בדרך?' שאלה אותו תלמה. 

'הוא לא סיפר בדיוק מה העניין, הוא רק טוען שמזה זמן מה היא מתנהגת כמו קוקייה. כך הוא קרא לזה. כלומר מטילה ביצה בקן לא שלה ופורחת לה. התוצאות לא מעניינות אותה. אך זו הפעם הראשונה שהיא מארגנת לו תרגיל כזה. זה כל מה שהוא סיפר לי, ברובה של הנסיעה כמעט ולא דברנו.'

'זה כל מה שהוא סיפר לך? אני לא מאמינה!'

'אה כן, הוא טען שלאחרונה היא לא עזבה אותו לבד, ממש נדבקה אליו. את קולטת? היא חוששת שהוא יתפרפר, אחרי הסיפור הזה עם העובדת שלהם. לכן הוא מאוד הופתע מהצעד הזה שלה. תשמעי איך הוא תאר את זה. "אתה יכול לתאר לעצמך אותה יושבת עצבנית כמו הורים שמחכים לבת הצעירה שלהם עד השעות הקטנות של הלילה, בציפייה דרוכה שתחזור כבר מהמסיבה הרצינית הראשונה שלה." הוסיף בהיסוס מה רובקה, חושש שמא מוטב היה להסתיר את הפרטים הללו, שלא ישמשו חומר למחשבה לרעייתו – הרי ליוסקה היה עבר מפוקפק ביותר מבחינה זו ונישואיו עם נחמה לא התנהלו תמיד על מי מנוחות.

'האמת היא שגם אני הופתעתי, חשבתי שהיא כבר התגברה על העניין הישן הזה.'    

'היא עוד לא התגברה על האהבה שלו לאראלה.' השיבה לו תלמה בגיחוך.

'בחייך, חשבת כמה שנים עברו מאז! אראלה המפונקת הזאת שכולם רצו אחריה.'

'גם אני לא סימפתטי אותה במיוחד, אבל אתה לא הכרת אותה כפי שאני הכרתי אותה וכפי שיוסקה הכיר אותה. אתה לא יודע איזה השפעה הייתה לה עליו. אתה לא יודע איך הוא נשבר כשהיא עזבה אותו.'

'עזבה אותו? הם לא היו חברים בכלל! הוא הרי היה המדריך שלכם וזה היה כל הקשר ביניהם, היא בכלל לא יצאה אתו עד כמה שאני יודע.'

'יש עוד הרבה דברים שאתה לא יודע, 'אבל נחמה למרות ההצגה הבלתי שגרתית שלה לעולם לא תוותר עליו, היא תאלץ לסלוח לו.' ציינה תלמה בסרקסטיות.

'נו טוב שיסתדרו כפי שהם הסתדרו להם עד עכשיו, אני מניח שכשהיא תתקשר אלייך מחר היא לא תזכיר גם במלה אחת את כל העניין. ההצגה שלה הערב הייתה מיותרת.'

מלבד מנוד ראש קל של מעין השלמה עם מצב מוכר מסוים, תלמה לא הגיבה הפעם. תוך העדפה להניח לאי הנעימות לחלוף בלא להיקלע לוויכוח מיותר, מי מביניהם הצודק. זה עתה הם שבו מטיול מהנה, שניתן היה להגדירו כירח דבש שני, ולא הייתה לה שום כוונה להעכיר את האווירה, גם לא עקב הבעיות הרומנטיות של החברה הטובה ביותר שלה.

'נהייתי רעב מכל העניין, תכיני משהו קל לאכול.'

'ומה עם הדיאטה?'

'גם מחר יש יום, נתחיל אותה ממחר בבוקר מחדש, אוקי?'

 

חיים קדמן 2007 © כל הזכויות שמורות

 

 

 

 

 

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  ללא תגובות וחוזרים אל השגרה לכאורה / גלי צבי-ויס 26/10/2008
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית