שירים

חוזרת לתקופה

כתבתי את השיר הזה אחרי שחזרתי מהמסע בפולין מקווה שתאהבו.
 

עזבתי את ארצי ונסעתי לאחרת,

להיזכר בתקופה שכמעט אף מדינה אינה זוכרת.

בתקופה שמזמן כבר עברה,

תקופה שבה האמינו שאלוהים לא היה.

 

בין עצים שעדיין עומדים על תילם,

עוברת ביער שקסמו כבר נעלם.

שומעת את המוות שזועק מתוך האדמה,

ואת רוחות העבר ששורקות מכל פינה.

 

ובקור שחודר לעצמות,

אני רואה את כל המצבות,

מדמיינת שכל אבן זה בן אדם,

ורואה את ההמון שכבר לא קיים.

 

שלג יורד על הרחובות,

ואני עוברת לי בין הזיכרונות.

לביתנים שהיו פעם הגיהינום,

ועכשיו אני עומדת שם היום.

 

פוסעת בין פסלי התרבות,

לכל אמצעי כאן יש משמעות.

לומדת על העושר שהיה כאן בעבר,

ועכשיו לא נשאר כאן דבר.

 

רואה נעליים ועוד כמויות של חפצים,

"אל תשכחי את אותם אנשים"

אמרתי לעצמי , בין קולות הגשם,

אני נשארת ומתמודדת עם ההלם.

 

רואה שערות ורואה עדויות,

בוכה ובוכה  על כל האסונות,

על כל מה שקרה, על כל זכר,

ורואה אותם מסתכלים עליי מעולם שמעבר.

 

ואני חוזרת לארץ עם הבטחה,

תעבירי את זה הלאה,

אל תשכחי מה שקרה,

תספרי את מה שראית,

תספרי את מה שחווית.

תלחמי על הצדק, על שלום,

ותראי לאן הגענו יום,

יושבים בארץ אבות, אבל זוכרים את התקופה,

רק עכשיו צריך לדאוג שהיסטוריה לא תחזור על עצמה,

וזה התפקיד שלך, אז תאספי לעצמך את כל הכוח,

ותאמרי " לזכור ולא לשכוח".
 
כל הזכויות שמורות- טל תורגמן

תגובות