הִתְמַזְּגוּת

אַבִּיט אֶל תּוֹךְ עֵינֵי הַחֶדֶר הַשְּׁקוּפוֹת

לִרְאוֹת בְּטִיסַת הַשֶּׁקֶט הַנּוֹשֵׁם אוֹר יוֹם נִגַּר.

זְהַב הַיָּם הַמִּתְעַרְבֵּל בְּפִטְפּוּטֵי שְׁחָפִים מִתְרַחֲקִים,

זוֹרֵם אִטִּי כְּמוֹ שֵׁכָר עָצֵל בֵּינוֹת אִיֵּי הַמַּחְשָׁבוֹת.

 

שְׁקִיעָה שֶׁל כִּנּוֹרוֹת שׁוֹלַחַת אֶצְבָּעוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן אֶל תּוֹךְ סִתְרֵי הַלַּיְלָה,

אֲנִי שׁוֹאֵל בַּנַּרְקִיסִים סוֹדוֹת מִקְצוֹעַ עַתִּיקִים לִפְתֹּר חִידַת מִילָיךְ,

מַגִּישׁ שְׂפָתַיִם עֵרוֹמוֹת אֶל מְצוּלוֹת חֵיקֵךְ –

... וּבָא.