מַבָּט קָלִיפְּסוֹ מְעֻרְטַל

04/09/2006 07:25 | מרגלית בר-צבי
בֵּין דְּפָנוֹת רֶחֶם חֲמִימָה
בִּפְעִימוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל שִׁלְיָה מִתְפַּתֶּלֶת
דִּמְדּוּמִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל שְׁקִיעָה
מַבָּט שֶׁל תּוֹם לוֹטֵף עֵינֵי אֵם מְדַמֶּמֶת.

בְּזַהֲרוּר אַחֲרוֹן הַנִּפְגָּשׁ עִם הַיָּם
זָעַק לָרִאשׁוֹנָה זַעֲקַת חַיִּים
בְּמַבָּט קָלִיפְּסוֹ מְעֻרְטַל
חָתְמוּ דִּינוֹ הַמַּלְאָכִים.

מִקְלַעַת חַיָּיו בְּאוּדִים עֲשֵׁנִים
בִּלְחִישָׁה יַבִּיעַ אֲרֶשֶׁת שְׂפָתַיִם
אֲנָקוֹת תּוֹעוֹת בֵּין הַצְּלָלִים

בִּדְמָמָה זוֹעֲקוֹת הָעֵינַיִם.

כָּל חַיָּיו בְּמַסַּע מֵרָצִיף לְרָצִיף
לִפְרֹק שָׁנִים שֶׁל אֵימָה וּפַחַד
עֵינָיו מְחַפְּשׂוֹת עֵינַיִם תּוֹהוֹת
בַּאֲרֻבּוֹת כִּבְשָׁנִים בַּעֲיָרָה נִדַּחַת.


בְּגַנְזַךְ נִשְׁמָתוֹ הָרוֹתַחַת
לָהֲטוּ רִבְבוֹת מַבָּטִים
מְטַפְּסִים בַּאֲרֻבַּת עֲשַׁן גּוֹנַחַת
אֶל הֵיכָלוֹת רְחוֹקִים.

עֵינָיו רָאוּ אֶת כִּעוּרוֹ שֶׁל הָאָדָם
נְהָרוֹת סוֹעֲרִים שֶׁל שִׂנְאָה וְרֹעַ
עַד כִּי כָּבָה בָּהֶם הָאוֹר
לֹא יָכְלוּ עוֹד עֵינַיִם לִדְמֹעַ.