רגע מצולם

17/12/2014 14:22 | גבריאל דבוש


עכשיו, על כתפי

אני נישא.

תועה

בשדות הפריחה

מחשבתי עייפה

ורצוצה

כמו שבה

מגלות רחוקה.

 

כמורג חרוץ

ידי הנפתי קמוצה

בנפילתי נחבטתי

באבן ישנה

וחרוצה.

שלשלת הכמיהה

עודה לי ירושה

ואם אצעק

אתגלה,

ככלי מלא

כלימה ובושה.

 

גבריאל דבוש.