מה אתם מעדיפים:

סיפור המותיר מקום לפרשנויות ולמחשבה, או סיפור סגור עם סיום ברור שאינו מותיר מקום לספרות?

דוגמה לסיפור עם מקום לפרשנות הקורא:

איזה סיפור אתם מעדיפים?