אילן דמעותיי
טרם יבש,טרם שבע
ניחומים אישיים
בצללים המשתנים
של הרעש והצווחה
שהקיאו לילותיי
לשקט אפלולי..
אוסף פניי
למבוכה פשוטה וריקנית
הלופתת אצבעותיי
בכבלי תימהון
ויורקת נשמתי
לחופש מדומה.