מילים חיות נתתי לַךְ

28/10/2014 00:12 | נורית ליברמן


מילים חיות נתתי לַךְ

למלה הכתובה חיים משלה, כגם כשמאבדים מלים וזורקים אותיות, תמיד ישאר - ולו עותק אחד, ותמיד ימצא מי שיקרא בו ודרכו תחינה המלים ואתן יקירינו שאליהם ועליהם נכתבו. הם לפעמים משנים דמות מקורא לקורא, לפעמים הם פה ולפעמים הם במקום אחר, אבל הנפש היא תמיד אחת בגלגוליה השונים.

כשאני כותבת על אחי, אני מעלה אותו מעולם המתים בו הוא נמא (ואולי לא) אל עולם החיים. ועולם המתים מתמזג עם עולם החיים ועולם החיים מתמזג עם עולם המתים והנפש אחת היא.

כשאני מזכירה את אחי המת, אני משמרת אותו, הוא חי בתוכי והוא ממשיך לחיות בַּךְ, כי העברתי אותו אליך. הוא עכשיו גם שלך ואת אוהבת אותו כפי שאני אוהבת. והאהבה שלי ושלך שומרת את חיותו, כי דמותו חקוקה בלבי כי דמותו חקוקה בלבךְ - והוא ימשיך לחיות בנו עד סוף הימים.

כשאני כותבת על אחי - אני  מפיחה בו רוח חיים.