בסופו של חורף כוזב29/08/2006 20:30 | מרגלית בר-צביפוסעת לעיתים בין הטיפות עומדת משתהה אל מול המים תכלת השמים המפרידים את ליבי מפעימות ליבך. מביטה אל הים הסוער שם השלכתי בקיץ האחרון את שקית געגועיי את יפעת חיוכך המשתאים לקראתי. פוסעת לאט בין שבילי חיים אור מלא לוטף תקוות אל דרכים רועדות מצפייה ורטט. אולי ניפגש בסופו של חורף כוזב עת אביב יעטוף עולם בפריחות. |