מאמללת מחשבותיי
בפסוקי שינאה
שורות שורות
של רגשותייה
פורצים אליי
בשאלות של
מדוע.
ואני ניצב למולה
תימהון בפניי
נפעם אל מול
קללותיה
שהכוני ללא רחם.