בית האהבה שלי07/06/2014 18:14 | עליזה ארמן זאבימגדל הזמן נערם...
חולשת בשר ודם תוקפת.
מפשירה זכרון
מבית האהבה שלי,
מרחיבה מובלעת חזי.
קצות אצבעות שקופות מחיות רגע
משננת כמו תפילה שמילותיה נשכחו.
גם אם ירחיק הזמן לנדוד
להט חסרונך לא ידעך.
|