ואמי מתה בבקר...

14/03/2014 22:05 | אודי גלבמן

ואמי מתה בבקר-

בו היתה האדמה

קרה מנשוא.

וענני חייה שאבדו,

כמו חיפשו מנוחתם

בלהט הנורא של

געגועי אני-

שכה אהבתיה,

שארצות חיי-

דמה.

ואמי מתה בבקר,

בטרם כלות חותמת שמים

על היום הראשון-

לשארית חיי.

לא עוד כאתמול

שפרץ, ששיכר,

שהצהיל -

כי היא

היתה איתי שם.

ואמי מתה בליל יום,

ושתיקתה עוטפת.

משל דונג היתה-

בכנפי המלאך.

וגעגועי-

ברוח הקרה.