כיעור

23/08/2006 23:16 | ^keti^

עטופה בתוך מסיכת כיעור שהכנתי

מקרעים של חלומות ישנים.

והתקווה אבדה לה שם

חלפה עם הרוח.

המראה מנופצת,ידיים מדממות.

ולנשום זה רע,

אסור לחיות.

אז אירמי לי ילדה/נערה/אישה

מי את בכלל?

מה את רוצה?

שקרים שאספת לך כמו מטבעות,

שיצאו מפיות של אנשי זוועות.

ואת פה/שם/היכן?

אבודה,

ומי יזהה אותך עכשיו ילדה?

עם המסיכה שעוטפת אותך נערה,

ומי יראה את דמעותייך,

מאחורי ידייך אישה?

מסכת הכיעור מתפשטת על כולך,

עד עומק הנשמה,

תיראי איך את ניראית.

אין לך זכות לנחמה.
 
 
 
ברוך שובך דיכאון ניצחי,
ניצחת במערכה הזאץ.
ניכנעתי.