קורטוב של נחת

21/12/2013 11:17 | עליזה ארמן זאבי
 
כנמלה חרוצה שקדת,
השלווה כצל מרחף.
שפתיים חתומות,
ידייך עוסקות במלאכת קודש.
העלית לאור שיריי
הכתרת בשם.
ובזמן בין השמשות
השבת עומדה בחלון,
הגשת בפשטות מופלאה
והמילים אפסו בי.
מה רבו מעשייך,
הודפת הסתיו מחצרותיי,
שמה ידך בליבי.
לא מתהדרת בנוצות,
חלקת האלוהים
פינה שפוייה,
תודה האחת שלי.