מַסָּע לְלַיְלָה

22/09/2013 12:52 | ערן סעדה

 


זֶהוּ לַיְלָה רִאשׁוֹן הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן

זוֹעֵק כָּל הַלַּיְלָה אָנָּא תִּשְׁמַע אֵת תְּפִלָּתִי

אַתָּה הוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ אָבוּד בְּדַרְכְּךָ

לְפֶתַע זֶה מוֹפִיעַ מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה


בֹּא נִסַּע רָחוֹק נַגִּיעַ מַעֲבָר אֵל לְיָם

נָשׁוּט עַל סִירָה נְנַפֵּץ אֶת הַגַּלִּים

נִזְרֹם אֶל הַלַּיְלָה נְצַפֶּה בְּכוֹכָבִים

וְנִגְלֶה אַתְּ הַחַיִּים, שֶׁנִּמְצָאִים בֵּין כָּל הָעוֹלָמוֹת.


פִּזְמוֹן

אֶל הַדֶּרֶךְ מִסְתַּכֵּל מִתְפַּתֵּל וְנֻסַּע לַמֶּרְחַקִּים

מַרְגִּישׁ אֵת הַיּוֹם עוֹבֵר בַּתֻּכִּי וּמִּתְעַּבָּר

אֶת נְעָלַי קוֹשֵׁר עַל הָרִצְפָּה

שָׂם אֵת הַתַּרְמִיל וּמַתְחִיל אֵת הַמַּסָּע


עֵינַי רָאוּ אֶת הָאֹפֶק מִכּוֹסָהּ בַּעֲנָנִים

הֵרַחְתִּי אֶת הָאֲדָמָה נִצָּב למולי

נוֹפֵל לוֹ הַכּוֹכָב אֲנִי נִדְהַם לְנִפְלָאוֹת

הַלַּיְלָה זֶה קָרָה מַתְחִיל אַתְּ הַבְּרִיאָה


אַתָּה מִתְהַלֵּךְ כְּאִלּוּ לֹא אַף אֶחָד

וְאַתָּה מַבִּיט מִן הַחַלּוֹן, מָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, לֹא בֶּאֱמֶת קַיָּם.

נִסְתָּר מִן הַחַיִּים עִוֵּר מִן הַסּוּסִים

במושכות שֶׁל הַשָּׁנִים נִאֱחֹז בְּכֹחַ לְעוֹלָמִים