מעל במת האין סוף

אני משחר את צילי לחופשי

עוקר את חבל הטבור וקורא את קרניי למזבח

שקט נופל

הטורף ממעמקים סועד את אפשרויות המחר

ואת מתבוננת בלטאה

כמגע של זריחה

מילותיך מסתירות את הרגשות

והחלומות שלי כבר לא צריכים את שאני