קראטוס21/05/2013 01:48 | דודכשכולנו ניפול, אהיה הראשון לקום- אי שם חשבתי, וכשהכל בתוכי ימות אתמסר ליקום, מוטב חצי חיוך על פרצוף עקום. וכשהנשמות ירדמו לאיטם- בדד אצא לטבוח זיכרונות, וכשישקימו אסתיר כי ניצחתי את הדמעות. כרימונים נטולי ניצרה הם סודקים בסכרים- מפריזים גבולות, אז אצא אליהם טרם אפול על המשמר, אחוז דיבוק, לרסס את שנשאר. |