על שפת אגם שתיתי
מי תכלת ויראה
עזובת מתק ליליות
צפות בשתיקתן.
נשמתי עמוקות
רגע דעת תאווה
עלי כותרת לשירי
רמזו לי שאגע
על גבול השיגעון
אחזתי במבט
אך בערוב היום
כנרקיס נמשכתי
לממשלת הביצה