כיסאות ריקים על גג
אספתי למעגל
צמודים לסירוגין.
מחשבותיי מתרוצצות סביב
בכיוון השעון ונגדו
מחפשות להן אחיזה
כמחוג שאיבד כוחו
כשהמוזיקה עוצרת
תמיד אחד אובד
פורח כבועת סבון
אל לימבו הזיכרון