והיא תקרא בשמו עד נצח

כמו גלים הנושקים לחוף

הוא ילווה  אותה  כל רגע

בזכרון שאין לו סוף

והיא תקרא בשמו עד כאב

הבדידות בלעדיו כמו חלל

והוא  פתח לה שער אל הלב

רגע לפני שמטוסו צלל

איך אפשר ככה עוד להמשיך

זה לא מובן שלחיים יש דרך

גם אם פתאום הכל החשיך

נדע לראות את מה שיש בו ערך

והיא תקרא בשמו  בליל ירח

תדליק לו כוכבים בשמים

היא תחלום שהוא יבוא להתארח

ויחייך כשהיא תביט לו בעיניים

לזכרו של עמיחי איטקיס