מחבק, מרפה...נופלת

קמלה, נובלת

ואיש כבר לא ממהר איש לא שועט

החיוך שרק הבזיק כבר מת

עץ בודד שכח זיכרון הגשם

נזנח היין, ייבש גם הלחם

גידלתי אהבה בתוך הרחם

שבר האישה...אין מטה שכם

לא אדע מה צופן לי המחר

עצב, שמחה מבלבל...מאוחר