בס״ד

הנה אני פה, בקו התפר 

שבין הכלום למשמעות.

שוב אני לבד בחדר,

איתך במהות.

הגעתי רחוק ממני אחרי שנשבעתי 

לא לשוב לשם לעולם.

הילכתי בשביל הנגדי כשנישבתי 

מרשפי האש המסוגלת להחריב לי את העולם.

לרגע כמו נתפקחתי מסיוט מציאותי,

עפר ואפר דבקו לבגדי המלכותי.

והרי מקומי הוא איתך,

סופה של שקיעה הוא זריחה.

הנה אני פה, בקו התפר 

שבין הדימיון לאמונה.

ואין טעם בתוך הייאוש להסתגר,

הרי בתוך כל התמונה זו רק נקודה שחורה קטנה.