בוקר גורלי...

10/06/2012 20:21 | עליזה ארמן זאבי

השמיים היו תכולים שקופים כמעט,

באותו בוקר גורלי,

לא בישרו על אותות סכנה,

ממשמשת וקרבה.

הקרקע מוצקה תחת רגליי, נסדקת,

צונחת אל האדמה, מתרסקת.

הד מילים נאמרות, מכות,

גולשות על לוח ליבי, נעצרות.

החיים למולי חולפים כסרט,

הוזה, לא מאמינה.

המציאות, אין בה חמלה,

מכה ללא רחמים,

פורמת שארית כוחות,

באותו בוקר גורלי.

תכלת היום נעכרת...