בס״ד

לעיתים אני תוהה אם הכל היה בראש,

אם לא היה לזה בכלל סיכוי מראש.

לעיתים אני תוהה אם אתה זוכר אותי.

ואולי הייתי מעדיפה שתשכח,

הרי בלאו הכי, מה שהיה לא היה מוצלח.

השמיים בוכים עליי ואולי

זה הדמעות שלי ולא הגשם.

כל הסכר שנפרץ, עכשיו מוכרח להיסגר

ולתת לזעם לעבור

בלי שישאיר אחריו כתם שחור.

לעיתים אני תוהה אם עצמתי עיניי יותר מידיי,

עד שלא יכולתי לפקוח אותן ואולי זה היה כדאי

להתמוסס לתוך עצמי כדי לפרוח עכשיו

להינמק בכאבי כדי לזרוח ככוכב

שלא מפחד מלילה אפל,

הוא מאיר את סביבתו ולא נופל.

לעיתים אני תוהה אם יש טעם לתהיות,

האי אני כאן והוא שם וככה זה צריך להיות.