עמוק באדמה/

24/04/2012 15:57 | יאיר בן־חור

                                21 באפריל, 2012, ‏‏כ"ט בניסן, תשע"ב


דמךְ מרווה את אדמת הקודש
שעמדתְּ עליה בילדותךְ
דמךְ משקה את גינת היָרָק הצהובה
שעומדת יתומה,
יחפה,
עירומה מניצנים.
האבן שותקת את בכי
מבטך הנוגה, הענוג.
דמךְ שוחק את האבן הקבורה
ועמוק באדמה את נושמת.
בוץ יבש צחיח
מצהיב בפינה
ואת חולפת לפניי
בסערה.

***

 כל הזכויות © שמורות למחבר