כל חייך רצת חופשיה
מוכתמת בדם הטהור של עצמך
מוטבעת, מושרשת בטוב
איך אפשר שלא לאהוב;
ולפתע קרה, שהוא בא
יצא מאיזה סיפור אפל
יצא ונכנס
אליך.
ובאותם רגעים ארורים
הטביע בים מרורים
הכתים בדם התמימות
מיטב שנות נעורים;
ומאז, את מחכה לו
שוב ושוב, אבל מתכחשת
מחכה, ומתרגשת
להיות בשנית
פִּתָּיוֹן תמים.