טעימה מפרי דעתך
פתחה בפניי עולם שנשכח
העצים ביער האפור שלי
נצבעו שוב ירוק מחייך
מדשאות החלו לרקוד
עם רוחות של שלווה
רחובות נטולי רגשות
נתמלאו המיית אהבה

וליבי כבר מזמן בשל בשבילך;

ידיי יודעות היטב קימורי גופך
הזוהר כאור הלבנה על מים זכים
עיניי למדו לפענח רזי מבטייך
המאכלים לבבות ברגע קטן;
אחרי שנים רעבות כחיה אבודה
של בדידות ללא סוף,
משתוקק להיזון לשארית ימיי
ממעשר אהבתך