מתבונן בפצעים מקרוב, בוחן
והם אינם שלי
רואה את הדם זורם לו לאט, נעצר
והוא לא מתוכי

כואב את הרגע, לרגע מוזר במראה
במבט מבולבל וקצת תמהוני, חושב;
הפנים הן של סבל, הכאב הגיוני
אבל הקורבן שממול, הוא פשוט לא אני