עָלֶה נִדַּף בְּרוּחַ

19/01/2012 22:38 | ערן סעדה

לַיְלָה עָרֵב רִאשׁוֹן, שֶׁל גֶּשֶׁם הַיּוֹרֶה.
שׁוּב מִסְתַּכֵּל בְּחַלּוֹן, אֵל שָׁמַיִם מְעוֹנְנִים.
מְחַפֵּשׂ אֶת הַדֶּרֶךְ, הוֹלֵךְ בִּרְחוֹבוֹת לְבָנִים.
בֵּין גַּנִּים פּוֹרְחִים.

וְעַל דַּפִּים לְבָנִים, אֲשֶׁר מִתְמַלְּאִים בְּשׁוּרוֹת,
בֵּין צְלִילִים וּמִרְוָחִים.
מַהֲלָךְ מַהֲלָךְ בפסיעותי הַקַּלּוֹת,
עַל גַּבִּי קַוִּים דַּקִּים, בֵּין שְׁבִילִים לְבָנִים
וּמַעְיָנוֹת קסומים.

עֵצִים עוֹמְדִים וּמְרַנְּנִים לִשְׁמִי מְרוֹמִים.
וְהָרוּחַ נָעָה בֵּין עָלִים רְטֻבִּים.
וְרֵיחַ הָאֲדָמָה הָרְטֻבָּה, נִשָּׂא בָּאֲוִיר הַקַּר.
וְהַטִּפּוֹת הַנּוֹפְלוֹת מַטָּה מִן הַמָּטָר,
עַל הָעֶשֶׂב וּפִרְחֵי הַבֶּר...

שָׂם בְּתוֹךְ הַכְּפָר בֵּין גַּגּוֹת הַבָּתִּים.
מְצַחְקֵק לוֹ תִּינוֹק, עַל צוּרוֹת עֲנָנִים,
וְהָאֵשׁ הַדּוֹלֵק מִן הֶאָח, הַמְּחַמֶּמֶת אֶת לִבְנֵי הַבַּיִת,
יוֹצֵאת מִן הָאֲרֻבּוֹת, בְּעַנֲנִי אָהֲבָה וְשָׁלוֹם,
כְּמוֹ צחוקו שֶׁל תִּינוֹק בֵּן יוֹם.

 

© כל הזכויות שמורות