טייס

30/12/2011 14:55 | מור
 
תקופת שאננות הוחלפה בזאת הפרא,
עונה חלפה, עלים נושרים עכשיו.
דקות של יחד קושרות תמורה עיקשת,
התקה ניצחת, ניוותר לחוד עכשיו.
 
קרא לי שם בין שמים לארץ
שפתיים של רחף אל אוזניים של נטע.
קרע לי שם בקולך זה השקט
וינסוק מבטי אל מרומי גובך.
 
וכשסיכת גאוה תנצוץ בחזיך,
תחת ראשך המורם ומבטך העיקש,
אשחרר נשימה באורח רוח, אמתין לשובך
עד תעוף על גבם של כנפיי הברזל.