הרצל וחזונו

19/11/2011 12:58 | חיים שוקרון
הרצל וחזונו                      חיים שוקרון
שיר  אופטימי כנגד שירו הפסימי של גדי רוט


בצער מרט הרצל את זקנו המפואר
בקוראו  את היומון המלא שאט
"הזהו החזון אשר חזיתי לעם?
הולך אני לישון! ולוואי ולא קם!


ובשוכבו כך צנוף ומלא חימה
ממראות עיווים קרא "אל נורא"
היתכן כי למדינה זו פיללת וקיווית?
עת  במוחי את חזון המדינה שתלת?

ותנשוב רוח אלוהים על פני ההר
תשייט בין מצבות גיבורי החלל
"איכזבת חוזה, הכך תשפוט עמי?
אין זאת כי טעיתי בבחירתי!

מדוע תקצוף אל כל יכול על הקטון בבניך?
אין זאת כי נעלמו מעיני ניפלאותיך"
"אכן לא אל מקומות הרוח פנית הפעם
כי אם אל הזיבורית שבעם"

לך אל כיתות בית רבן
ראה אלפי דרדקים הוגים בתורה
לך אל מדשאות המכללות
הומים מנערים ונערות

לך אל מעבדות המחקר וראה
עוד מעט קט וחוכמתם לשלי תשתווה
ימים ולילות יעשו מחקרם
להיטיב ולשפר את שבראתי עוד יעלה בידם

ראה עלמים ועלמות יפי בלורית ותואר
יעשו לילם ליום לשמור על זאת המדינה
זו שחזית וראית בדימיונך
ארץ חדשה ישנה

קום מעפרך ולך אל התיאטראות
לך אל חנויות הספרים והסיפריות
לך אל השדות הירוקים המטעים והפרדסים
לך לשם ועיניך לא ישבעו מראות

זה העם אשר את מדינתו ראית בחיזיון
זה העם שקם מתוך הקברים והמשרפות
ניער שינאת עולם מעל כתפו
נאחז בטרשים ובחולות להפכם לסם חיים

אל תשית ליבך למוץ ולנפולת
בכל עדה יש המעטים המכתימים אותה
כמאמר אחד מחכמי העבר
כשחוטבים עצים-עפים שבבים

לך לך חוזה ושב בשער העיר
ברך כל אדם שבדרכך יקרה
אל עבר חזונך דרכם הם מנווטים
ובדרכם לשם את הפסולת הם משליכים

הזכויות שמורות לחיים שוקרון