רק שיר

05/11/2011 11:16 | משה טרופה

רַק שִׁיר/מֹשֶׁה טְרוֹפֶּה

 

לְהִזְדָּרֵז וּלְסַיֵּם אוֹתוֹ.
לֹא לְהַבִּיעַ רְגָשׁוֹת,  

אוֹ לְהַכְבִּיר בְּמִלִּים.

 

נְעִימָה סְתָמִית בֵּין יְצִירוֹת אֲהוּבוֹת,
מַיִם עֲכוּרִים בְּשַׁרְדּוֹנֶה מְשֻׁבָּח,
פִּרְסֹמֶת סְתָם בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל סֶרֶט.

 

הִנֵּה סִיַּמְתִּי אֶת שִׁירִי.
לֹא מְלַוֶּה אוֹתִי תְּרוּעָה שֶׁל חֲצוֹצְרוֹת,
וּבְלִבִּי שֶׁמֶץ הִתְרַגְּשׁוּת אֵין.

 

וְרַק אַתֶּם תְּמִימִים,
חוֹזְרִים וּמְעַיְּנִים בּוֹ
בֵּין שׁוּרוֹתָיו מְחַפְּשִׂים מַשְׁמָעוּת.

מְנַתְּחִים.
מִתְפַּלְפְּלִים.
מְגֻחָכִים.