25.8.11

 

אם אני הולכת ולא חוזרת,

אני לא צריכה להסביר.

ההשתקפות של הבדידות שלך

תהיה נוכחת יותר מנוכחותי.

 

אם תציץ בי מרחוק תבחין שהצל שלי

אינו כמו שעזבת אותו,

תבין שיש קרן אור אחרת

הזורחת מעליי.

 

אני מניחה שהכאב כבר שקע עמוק בתרדמת

ומצאת נקישה חדשה של צלילי גן עדן.

 

עיניי נהפכו לעיניי זאב.

זהירות, קפדניות,

מפחדות מריגושים.

 

בלילות משפשפת את גופי

עם נייר זכוכית

בכדי שאוכל לגונן על עצמי,

בלעדייך.

 

 

                                                                     ©