אדון חרדון

16/08/2011 22:53 | א. מיכאל
אדון חרדון אדון חרדון נח לו על החלון,
מרים ראשו מוריד ראשו נפוח כבלון.
אדון חרגול בן השיחים מביט בו בגאון,
זה לא זיקית יצור מוזר נח לו על חלון.
 
אדון חרגול החל לזלול בלי פחד בגינה,
אדון חרדון נפל לפתע הפחיד אפילו נמלה.
מבולבל הסתכל על הסביבה החדשה,
טיפס על הקיר הקרוב אל השמש החמימה.
 
לפתע הוא ראה את גברת חרדונה בפינה,
רץ רץ אליה מחפש אצלה לפרוק תשוקה.
היא נעלמה בסיבוב שבקיר מסתתרת בצל.
אדון חרדון תמשיך לרדוף אחריה יה עצל.
 
משום מקום הופיע מר ארנב רץ לו השובב,
אחריו שועל זקן מנסה לצוד אותו  עכשיו.
ארנב ארנב יללו החתולים לעבר הכלבים,
זה לא שלנו הם ענו,היום כולם פה רעבים.
 
אדון חרדון נרדם בשמירה,הנץ חטף אותו כעוגה,
אדון חרגול פלפל לשון בשקיקה,אותו זיקית זללה.
את הארנב לא תפש השועל הזקן,כי לא עמד כוחו,
גברת חרדונה נשארה בתולה,על קיר בקרית אונו.
 
בעוד אני כותב נופלת לה החשיכה במשמר אילון,
יללות התנים מבשרים מי שולט היום כאן בגאון,
עיניים מוארות כפנסים בלילה חשוך מוכה ירח,
מה שלא יהייה אל חלומותי כל לילה אני בורח.