אבוי

אֲבוֹי/משֶׁה טְרוֹפֶּה

לֹא, לֹא כְּשֶׂה לַטֶּבַח הוּבַלְנוּ,
אֲבָל מַכּוֹת נִחֲתוּ עָלֵינוּ,
הוֹתִירוּ גּוּפֵנוּ רָצוּץ,
רוּחֵנוּ הֲמוּמָה.

אַחַר כָּךְ קָמָה לָנוּ מְכוֹרָה.
מִקְּצוֹת עוֹלָם הִגַּעְנוּ .
בְּלֵב הוֹמֶה נִקְבַּצְנוּ, 
בְּעֵינַיִם כָּלוֹת.

אַךְ, אֲבוֹי,     
מוּל עֵינֵנוּ הַתַּשּׁוֹת 
הָפְכָה אֶרֶץ קֹדֶשׁ - טֻמְאָה,
וְאֵין מָזוֹר לַנֶּפֶשׁ.