החורף בושש לסגור דלתותיו בפני הרקיע,
עיני ניבטות אליי מהאגם התכול,
ואני מתבונן ושואל,
האם נעלם האל?

במרחבי השחר העצומים,
חשים כולנו במבוכה נצחית,
כי לעולם לא נבין ולעולם לא נדע,
עד אשר יאיר האל עינינו ונראה מעבר למים השקופים.

 

 

#¥סנייפר¥# – כל הזכויות שמורות