חולות נודדים

מציפים שרעפיי

בחמלה גדולה  על אהבה.

מכוונת מצפן התקווה

לערוצים אנושיים.

מה יפו לילותיי

כורעים מעומס בשילה.

וכשאבוא אליך

כצוענייה נודדת מרחקים

ונהר זורם ביננו

גועש וקוצף

שנים של תשוקה

ומימיו שוחקים

מאוויים של שגרה.