הבדידות שוב מכה שתיקה

בלילות לבנים של כאב

סמטאות חנוקות דמעה

ברחובות גופי הדואב

כוכבי שמים נפלו אפיים

בעשן המדרכות זבות הדם

הבדידות שוב מכה מעיקה

עטופה בכאב השתיקה

עוברים ושבים מתייפחים

על מר גורלי,ואני מי אני?

צל חולף, אבק דרכים .

שמתפזר כשעליו דורכים