ערגת הלב

30/06/2006 11:22 | מרגלית בר-צבי
ערגת הלב הרוטט
בשתיקה יוקדת
במבט חיוור
אל שמי ליל אפל.

אל תפילה חרישית
כגעגוע מתפתלת
בשביל פרחים
שנמוג וקמל.

זה הלב שבוכה
ורוצה עוד לדעת
ימים של פריחות
וליטוף זכרונות.

זו היד הרכה
בבטחה שנוגעת
בדמעה הזולגת
מעיניים בוכות.