מְהַלֶּכֶת בֵּין הַטִּפּוֹת

כְּבָר יָמִים רַבִּים
אֲנִי מְהַלֶּכֶת בֵּין הַטִּפּוֹת.
עוֹצֶמֶת עֵינַי
וְהָאֱמֶת פּוֹקַחַת עֵינֶיהָ,
שׁוֹמַעַת רַחֲשֵׁי-לִבִּי
הַמְּדַבֵּר אֵלַי לְלֹא מִלִּים
כְּנָבִיא הָאֱמֶת
מוֹבִילֵנִי מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר.

לְעִתִּים אֲנִי מַרְגִּישָׁהּ
כְּאֶחָד הֶעָלִים שֶׁל פֶּרַח הַלּוֹטוּס.