כְּבָרִאשׁוֹנָה

07/07/2010 09:13 | מרגלית בר-צבי
 
וְהָלַכְתָּ אַחֲרַי קוֹרֵא בִּשְׁמִי
בְּעֵינֶיךָ זוֹרְמוֹת שָׁנִים ,
בֵּינֵינוּ תַּפּוּחַ וְרֵיחַ הֲדָרִים
נְהַר הִזְדַּמְּנֻיּוֹת בּוֹ טָבַלְנוּ .
שׁוֹכְחִים עֶצֶב
תּוֹלִים עַל גּוּפֵינוּ שֶׁמֶשׁ כְּחַמָּנִית.

כָּךְ הָיִינוּ
לְשֹׁנִי נוֹפֶלֶת עַל לְשׁוֹנְךָ
גּוּפִי נוֹהֶה אַחַר מְחוֹגֵי שְׁעוֹנְךָ,
דּוּאֶט שֶׁל דַּקּוֹת וְיָמִים
וְשָׁנִים מִתְעַלְּפוֹת לְרַגְלֵנוּ
מַשְׁבִּיחוֹת חוּשִׁים .

כָּךְ נִהְיֶה
מְדַלְּגִים בֵּין זִכְרוֹנוֹת
הַטּוֹב חוֹרֵט בַּנֶּפֶשׁ,
הָרַע נִדְחַק לְעֵבֶר פִּנָּה אֲפֵלָה.
שָׁנִים יָצוּפוּ וְיַעֲלוּ עַל פְּנֵי מַיִם
יְחַדְּשׁוּ יַמֵּנוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה .