9.4.10

 

יקירי,

 

רוצה אני להתעורר איתך בבוקר

לחייך לזוג עינייך ולטבוע באושר

לגחך מאחורייך אל מול המראה

לחבק את מותנייך

ולצחוק, צחוק שרק אתה תבין את טונו.

 

יפה אתה מכל ירח,נעים אתה יותר מכל טיפת גשם,

חכם אתה יותר מכל ינשוף.

 

וכשנחזור למיטה בלילה וראשי ינחת על הכר

אבלע ואאגור את כל הזכרונות

אשר לא יצאו לעולם מתוכי.

 

אולי בחיי עוד לא הספקתי לרוץ אחריי פרפרים

תמיד הייתי הגולם, מחויבת לליבי הרגיש.

אתה, הכרת לי עולם, זן אחר של פרפרים,

איתך אני מעשנת את החופש.

מסניפה אהבה,מכורה להרגשה-לזוג עינייך,לריח גופך, למגע ידייך..

 

וכשלא אצליח להירדם בלילה כי המציאות טובה יותר מכל דמיון אביט בך

ישן, מתכרבל כילד שהתעייף מאהבה?

אדמע מאושר, ארטיב את חלומותייך..

 

וביום אפור,

תשמע אותי מזייפת לך מנגינה ביום גשום

אנגן לך על הלב

אחליף למענך מיתר קרוע

אכסה אותך מהאובך

וארוץ איתך במקביל לשקיעה.

 

כשנתעייף, לא אשאיר את לחיך ללא מעטפת

תמיד אשאיר לך טיפת מים שלא תתייבש...

 

נשכב על הגב בשדה קוצים

נהיה משוריינים די בכדי להישרט

ונצחק עד שתכאב הבטן.

 

אני אוהבת אותך זואי שלי.

 

©