קְצָת לִפְנֵי הַבֹּקֶר...

אֲנִי מַנִּיחַ אֶת הַלַּיְלָה 

עַל עַרְסָלוֹ,

גַּם הַכּוֹכָבִים כְּבָר כָּבוּ

עַל מִשְׁכָּבָם 

וְהָאֲפֵלָה הִשְׂתָּרְעָה עַל

מַצָּע הַדְּמָמָה.

 

רַק דִּמְעָתִי עוֹד מְהַבְהֶבֶת

בַּחַלּוֹן הַמְּסֻגָּר שֶׁל חַיַּי.