אוֹתָךְ08/04/2010 09:10 | מרגלית בר-צביוְהָיִית לְפִסַּת יָם בָּאֹפֶק
נוֹשֶׁקֶת לַיָּרֹק לַחֲלוֹמוֹת שֶׁהֵנַחְנוּ בֵּין רִשְׁתִּית עַיִן לַשֶּׁמֶשׁ . הִרְבֵּינוּ לַחְלֹם בְּכֹל יוֹם כָּבָה עוֹד חֲלוֹם כְּלֶהָבָה לְלֹא זְרָדִים כְּחַיִּים לְלֹא חַיִּים . בְּכָל שַׁחַר הָיִית מְלַקֶּטֶת מִשְׁאָלוֹת וּמִצַּיֶּרֶת אַכְזָבוֹת בֵּין קַוֵּי אֹרֶךְ וְרֹחַב שֶׁל נְשִׁימוֹת אַחֲרוֹנוֹת . כָּעֵת אַתְּ גַּלִּים רְחוֹקָה מִמֶּנִּי כְּמוֹ הַיָּם שֶׁתָּמִיד הִתְאַוותי לָדַעַת עַצְבוּת יָדַי רוֹשְׁמוֹת בַּחוֹל זִכָּרוֹן אֶחָד אוֹתָךְ . |