לִבְחֹר שְׁקִיעָה

07/02/2010 13:02 | liana
 

הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁבִּצְבְּצָה מִבֵּין קִרְעֵי עָבִים,
לֹא שָׁקְעָה  בְּזִיו מֻכָּר
אֲשָׁלִים נִדְכִּים סְחוּפֵי גֶּזַע נָדוּ בַּדֵּיהֶם.
"צָרִיךְ לָחוּג מַעְגָּל וּלְהִסְתַּתֵּר בְּתוֹכוֹ,"
אָמְרָה לְעַצְמָהּ כְּשֶׁפָּרְצָה הַסְּעָרָה.

אֶת חָמְרֵי הַבְּעֵרָה שֶׁל הַכַּעַס
קוֹשְׁשָׁה זְמַן רָב. אֲפִלּוּ לֹא הָיְתָה מוּדַעַת לְכָךְ.
תְּחִלָּה קֵיסָם,
אַחַר כָּךְ זֶרֶד וּלְבַסּוֹף
קוֹרָה.

הַחֹשֶׁךְ שִׁלֵּחַ אֶת הַכְּאֵב
אֲשֶׁר פִּלֵּס דַּרְכּוֹ בָּעוֹרְקִים
עַד שֶׁקַּרְנַיִם עוֹלָלִיּוֹת הִבְקִיעוּ דַּרְכָּן,
גָּחוּ מֵרֶחֶם שָׁמַיִם.

"לַבֹּקֶר יֵשׁ קֶסֶם לִגְרֹם לְלַיְלָה עָצוּב
לְהִדָּחֵק לַפִּנָּה," חָשְׁבָה-
כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַשֶּׁקֶט זוֹחֵל עִם הָאוֹר
מִבַּעַד לְסִדְקֵי תְּרִיסִים.

"אֲנִי אֶבְחַר לְעַצְמִי אֶת הַשְּׁקִיעָה שֶׁלִּי",
לָחֲשָׁה לַבֹּקֶר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.