מפרש בודד מלבין באופק

16/01/2010 18:19 | עליזה ארמן זאבי
 
מכורבלת בחליפת מסע,
הלב מבקש אל הים.
משייטת על פני גלים מתנחשלים
תרה אחר מקומות שכוחי אל.
קובעת נקודה באופק מתמזג,
חותכת שכבות של דממה.
תחומה במקשת ים ושמיים
נצח של תכלת ולבן.
נושמת מלא ראות מליחות,
מתערסלת ביינות ירכתיים.
שמש שוקעה במדרגות דימדומים
שמיים נצבעים באדום,
רוח מכה בלב מפרש בודד
שבה לחוף מבטחים.